לשון ובלשנות הינם תחומים אקדמיים נפרדים, אך כרוכים זה בזה. לימודי תואר ראשון בלשון עברית מקנים ידע אקדמי מקיף בידיעת הלשון העברית, הכרה עם התקופות והסגנונות השונים של השפה. לימודי בלשנות לתואר ראשון, לעומת זאת, מציעים הסבר תיאורטי לתופעות לשוניות, מתוך הנחת מחקר ששפות מצייתות לעקרונות אוניברסאליים.
לימודי בלשנות לתואר ראשונות מתמקדים באיתור העקרונות הבסיסיים שלפיהם פועלות השפות השונות. מבנה המשפט והמילה, שימוש בהקשר לצורכי תקשורת, שינוי היסטורי העובר על שפות, רכישת מיומנות לשונית על ידי ילדים, גורמים פסיכולוגיים וחשיבתיים הקשורים בייצור ועיבוד מבעים לשוניים, וחקר המשמעות של ביטויי השפה, כולם מהווים חלק מהמחקר של הבלשן.
לעומת זאת, לימודי לשון עברית לתואר ראשון מקנים לסטודנט ידע בנושא התפתחותה ההיסטורית של הלשון העברית, ממגוון היבטים. חקר השיח, תחביר הלשון לדורותיה, חקר המטאפורה, מדע הלשון ותולדותיו, סוגיות בחקר העברית המדוברת, הקשרים שלה עם הלשונות השמיות האחרות, תחיית הלשון העברית, לשון הספרות החדשה ועוד הם רק חלק מלימודי תואר ראשון בלשון עברית.
גם לימודי לשון וגם לימודי בלשנות נלמדים בדרך כלל לתואר ראשון כמסלול דו חוגי, כלומר בשילוב עם לימודי חוג אחר. לסטודנטים מצטיינים לבלשנות, עם זאת, ישנה אפשרות ללמוד במסלול חד חוגי. מאחר שלימודי לשון ובלשנות מציעים אפשרות עבודה בעיקר במחקר אקדמי או בהוראה, מומלץ לשלב את לימודי תואר ראשון בתחום עם חוג מעשי יותר, כמו כלכלה, משפטים, מדעי המחשב או לימודי תעודת הוראה.
לימודי לשון עברית ובלשנות אורכים שלוש שנים, ומזכים בתעודת תואר ראשון B.A בלשון עברית או בבלשנות, בהתאמה. מרבית המוסדות האקדמיים בישראל מציעים לימודי לשון ובלשנות, אולם כל מוסד נותן את הדגש על תחום לימודים אחר. משתנים נוספים בין המוסדות הם רמת הסגל האקדמי ואיכות ההוראה, מיקום גיאוגרפי, וגובה שכר הלימוד והמלגות המוצעות לסטודנטים. תנאי הקבלה לחוגי לשון עברית ובלשנות, כמו כל מדעי הרוח, אינם גבוהים, אך הדבר מצביע על ביקוש נמוך ולא משקף את רמת הלימודים.
לימודי לשון לתואר ראשון כוללים בין השאר קורסים בנושא הלשון העברית לתקופותיה, בלשנות שמית, לשון חז"ל, ניקוד עברי, תחביר לשון המקרא, עיצוב הסיפור במקרא, לשון המקרא וסגנונו, סיפורים וחוקים בספר שמות, מחשבה פוליטית יהודית, הרע ודרכי תיקונו במחשבה היהודית, דמויות מקראיות בסיפור האגדה, לשונה של הסיפורת העברית החדשה, ועוד. לעומת זאת, לימודי בלשנות לתואר ראשון מתמקדים בפונטיקה, סמנטיקה, פונולוגיה, בלשנות תיאורטית, היסטוריה בלשנית, פרגמאטיקה, מורפולוגיה, חקר השיח, תחביר בן זמננו, יסודות הפסיכו בלשנות, ממשק הפונולוגיה והתחביר, תיאוריות פרגמאטיות, בין התחביר ללקסיקון, פסיכובלשנות של אירוניה, עיבוד תחבירי, ועוד.
תואר ראשון בלשון או בלשנות, כאמור, אינו מקנה מקצוע מעשי. ניתן להוסיף ללימודי התואר תעודת הוראה, דבר המאפשר לעבוד כמורה בחינוך על זרמיו השונים. לומדי לשון יכולים ללמוד לימודי עריכה לשונית בעברית, ולעסוק במקצוע זה. אפשרות נוספת היא עבודה במשרדים ממשלתיים שונים, הדורשים תואר ראשון כתנאי סף לקבלה לעבודה.
עיסוק במחקר בלשון או בלשנות מחייב לימודי המשך לתארים מתקדמים יותר, ורוב הסטודנטים אכן בוחרים במסלול זה. לימודי המשך אפשריים נוספים הם היסטוריה, ספרות, פסיכולוגיה או כמובן לימודי תואר בתחום שונה לחלוטין. במקרה זה לימודי התואר הראשון יזקפו לזכות הסטודנט, ויפחיתו את משך הזמן הדרוש ללימודי תואר נוסף.
אוניברסיטאות המציעות לימודי בלשנות ולשון לתואר ראשון
אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע
האוניברסיטה העברית בירושלים
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת בר אילן
