לימודי משפטים

בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין

ייעוץ לימודים חינם!
רוצה לקבל מידע על לימודי משפטים?
מלא/י פרטיך ויועצת לימודים תחזור אליך בהקדם.
 מסכים לתנאי השימוש.

לימודי משפטים - הליך ההסמכה של עורכי הדין

רבים מבקשים לעסוק בתחום של עריכת דין, על אף משך ההכשרה הארוך הנדרש לשם כך. ראשית יש להשלים בהצלחה לימודי משפטים לתואר ראשון, הנמשכים שלוש וחצי שנים. לימודים אלו מזכים בתעודת תואר ראשון בלבד, ואינם מקנים הסמכת משפטנים. על מנת לעסוק בתחום בפועל, יש להשלים התמחות בת שנה במשרד עורכי דין או בית משפט, ורק לאחריה ניתן לגשת אל בחינות לשכת עורכי הדין. על אף הקושי הרב, לאחר סיום הלימודים והצלחה בבחינות של הלשכה, פתוחות בפני הבוגרים דלתות מקצועיות רבות. משום כך, רבים בוחרים במסלול זה, ומתחילים את הדרך הארוכה אל עולם המשפטים, אשר כבר כעת מוצף באלפי בוגרי אשר סיימו לימודי משפטים במכללה פרטית או באוניברסיטה. אם אינכם מעוניינים לעבור את הליך ההסמכה, תוכלו לפנות ללימודי גישור, לימודי תואר שני במשפטים, לימודי מנהל עסקים לתואר שני ומגוון תארים ולימודים נוספים אשר יקנו לכם יכולת להשתלב במגוון משרות מרתקות ורווחיות. 

לימודי משפטים - מה הקריטריונים הדרושים כדי לגשת לבחינות ההסמכה?

על פי חוק לשכת עורכי הדין, משנת התשכ"א 1961, יש לעמוד בשני קריטריונים מקדמיים על מנת להיות כשיר לגשת לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. התנאי הראשון הוא השכלה משפטית גבוהה, כלומר סיום בהצלחה של לימודי משפטים לתואר ראשון מטעם פקולטה למשפטים של מוסד אקדמי בישראל, או מוסד אקדמי מוכר מחוץ לארץ, או עיסוק של שנתיים לפחות בתפקיד שיפוטי או בתור עורך דין בחוץ לארץ. תנאי נוסף אשר יש לעמוד בו טרם קבלת זכאות לגשת לבחינות ההסמכה של לשעת עורכי הדין הוא מעבר של תקופת ההתמחות. חשוב לציין שרק מי שקיבל תואר של בוגר במשפטים מטעם אוניברסיטה או מכללת מוכרת בישראל, או שחסרות לו שתי בחינות בלבד לדרישות אלו, רשאי להירשם כמתמחה. מצבים נוספים בהם ניתן להירשם כמתמחה הם עבודה בפועל במשך שנתיים לפחות בתפקיד שיפוטי או של עריכת דין, והוכחת ידיעה בעברית.

תואר ראשון במשפטים - מבנה בחינת לשכת עורכי הדין

מבנה בחינת ההסמכה נחשב למורכב במיוחד, והוא נערך בכתב, על ידי וועדה בת תשעה חברים. החברים מונים שלושה עורכי דין, שלושה פרקליטים מהמגזר הציבורי ונוסף על כך שלושה שופטים, אשר מחליטים מה יהיו השאלות אשר יכללו בחינה. עורכי הדין מוזמנים לשלוח לוועדה שאלות, אשר מתוכן בוחרת הועדה את השאלות הסופיות אשר יכללו בבחינה. בחינת ההסמכה כוללת 100 שאלות של ברירה מרובה, כלומר שאלות בעלות ארבע תשובות אפשריות, והנבחן נדרש לבחור את הנכונה מביניהן ולסמן אותה על טופס התשובות המצורף לשאלון הבחינה. משך הבחינה הוא שלוש וחצי שעות, והסטודנטים אינם רשאים לעשות שימוש בחומר עזר. מרבית השאלות בנויות מסיפור אשר בסופו ישנה שאלה, אולם חלק מהשאלות כוללות שאלה ישירה, ללא סיפור מקדים. בסך הכול ישנם חמישה חלקים בבחינה, כאשר בכל חלק עשרים שאלות, וכל חלק עוסק בנושא אחר. הבחינה בכתב מורכבת מחמישה חלקים, כאמור, כאשר לכל חלק נושא שונה. החלק הראשון עוסק בנושא סדרי הדין האזרחי, לרבות בוררויות. החלק השני עוסק בחוקי יסוד, סמכויות בתי המשפט ובתי הדין וכן בשינויים וחידושים בחקיקה ובפסיקה. החלק השלישי עוסק בדיני ראיות, תוך שימת דגש על ההיבט המעשי וכן בהליכי הוצאה לפועל, פשיטת רגל וכינוס נכסים. החלק הרביעי עוסק בסדר הדין הפלילי לרבות סמכויות חקירה ואכיפה וברישום תאגידים, מסמכי תאגידים, הליכי פירוק, רישום שעבודים וביטולם. החלק החמישי והאחרון עוסק באתיקה מקצועית, חוק לשכת עורכי הדין וכללי לשכת עורכי הדין, וכן בסדרי רישום של מקרקעין ושל זכויות במקרקעין ועקרונות המיסוי הקשור בכך.

לימודי משפטים - מועדי הבחינה, מיקומה והליך הבחינה

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין מתקיימות פעמיים בשנה, באפריל-מאי או באוקטובר-נובמבר. בחינת ההסמכה בעל פה מתקיימת שבועיים אחרי הבחינה בכתב, ורשאי לגשת אליה רק מי שעבר בהצלחה את הבחינה בכתב. בכל מועד משתנים מיקומי הבחינה, אך על פי רוב המבחנים נערכים בבנייני האומה בירושלים, או בגני התערוכה בתל אביב. הבחינות בעל פה מתקיימות בלשכת עורכי הדין בירושלים, במעמד של שלושה בוחנים - עורך דין, שופט, ופרקליט מהמגזר הציבורי. באופן תיאורטי, הבחינה בעל פה עוסקת באותם נושאים כמו הבחינה בכתב, אולם למעשה הבחינה בעל פה עוסקת בקשת רחבה של נושאים, וחלקם אף אינם כלולים בחומר של הבחינה לכתב. לרווחת הנבחנים, מיד לאחר הבחינה הבוחנים מודיעים למתמחה אם הוא עבר את הבחינה בהצלחה, או שעליו לעשות את הבחינה פעם נוספת.

ייעוץ לימודים חינם!
רוצה לקבל מידע על לימודי משפטים?
מלא/י פרטיך ויועצת לימודים תחזור אליך בהקדם.
 מסכים לתנאי השימוש.